Meet the new year, same as the old year

Welcome folks, for this very last post of 2014/very first post of 2015.

Tonight, as these words make their way through the virtual space of the web, millions of people are either kissing or feverishly looking for someone to kiss. That is of course, after and before they drink themselves to oblivion, in celebration of the new year. Continue reading

2014 – revisited

Merry Christmas and a Happy new year everyone! Hope you ring in the year on a positive note. Just do me a favor and be safe!

I wanted to take this opportunity and look at what we talked about here in 2014. But unlike the standard-issue photo collage that Facebook randomly generates, I wanted it to be more reflective. More meaningful. So… for that purpose, I picked a post from each month, and put it here for you (There are more, don’t believe me? look for yourself!). I hope you enjoyed reading almost as much as I did writing it 🙂 So with no further delay, here we go: (Each photo is a link to a post) Continue reading

?יחסינו לאן

מזה עשורים מספר שאני מנהל מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אחת, בת 66.
מאז שאני מכיר את עצמי אנחנו ביחד, עם הפסקות פה ושם, אבל תמיד היא בליבי.
בתחילה, כל חיי היו מרוכזים באיזור הזה שבשיפולי בטנה. משולש צחיח.
מקום אלוהי ביופיו, שהיה לי גן עדן עלי אדמות.
שעות שהייתי חוקר ומשחק בין הגבעות והעמקים הלבנים שם, ועד היום אני חולם עליו בגעגועים.
את הבטן הקשה שלה אני מכיר שנים רבות, והלב שלה שהוא מצד אחד קורן אור יקרות, ומצד שני קשה ומסובך, תמיד נישא בפי.
המותניים הצרות שלה, תמיד בסכנת הצרה נוספת, קריטית? נושאות משקל עודף?
נמנעתי מלגעת בהן. מצטער.
אבל יותר מכל אני אוהב את הקודקוד שלה. גבוה ויפה. לעיתים מלבין. שנה שלמה תהיתי על קנקנו.
בעשורים האחרונים, יוצא שאני עוזב אותה לזמן מה ושוב חוזר. קשה לי איתה אבל אי אפשר בלעדיה.
קשה לי לפעמים עם הכיוון אליו היא הולכת וגוררת אותי איתה – בניגוד לרצוני.
לפעמים אני גאה בה מאוד, אבל לא מבין מה עובר בראשה.
אני לא יודע אם היא אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה,
אם כן, אני מודה שיש לה דרך משונה להראות לי את זה.
היא בדמי. המשיכה שלי אליה… רבים ניסו להסביר אותה, חלקם הצליחו יותר מאחרים.
כן, היחסים בינינו לעיתים סאדו מאזוכיסטיים.
יחסי אהבה שנאה.
היא יפה, אבל לא תמיד יודעת להתלבש.
היא חכמה, הכי בעולם. אבל לפעמים עושה שטויות של בת טיפש עשרה.
אני לא אוהב כשמדברים עליה לא יפה, אבל לפעמים גם אני חוטף עליה קריזה
וסולח.
תמיד סולח.
כי אפילו אם היא מפנה לי כתף קרה, או אפילו בוגדת,
אפילו אם היא קשוחה, מתנשאת וצינית,
אפילו אם לעיתים נדמה שנגמר בינינו הרומן…
כנראה שרק היא תמיד תהיה שם בשבילי, כמו שהיא או אחרת.
יום הולדת שמח לך, ישראל אהובתי.
HebrewSig

Ode to Sens

Hi all and welcome yet again to my humble hub.
As you know, I’m a hockey fan and my team was, is and always will be the Ottawa Senators.
Well, a true fan is measured not in success but in hard times. And hard times were here this season.
So, to summarize this on the light side (because it beats the hell of the alternative – it’s a shut-out!) I give you this Ode to Sens:

Continue reading