UFC 234 AfterMMAth (Gut Shot)

Just around my 35th birthday, I felt some pain in my lower abdomen. I let it go for a bit, thinking (wishing really) that it was just some cramps. When it became apparent it was not, I went to the doctor, from there a quick ultrasound test, and the following day I was under the knife. Yup, a hernia is not fun. I could feel a little balloon swell momentarily every time I coughed. Not to mention the stinging pain. Now, I am no MMA fighter, but one thing I know for sure. Robert Whittaker, whose condition by all accounts was far worse, could not fight like that.
I swear I could hear the sighs of disappointment coming from all the way in Australia. And I was bummed out like all of you. But it is what it is… It’s MMA.
Alright, let’s jump right to my picks. Then, we’ll chat about this, that and the other.

Continue reading

English. Second Language.

Welcome back everyone!
Back in English this week, and right on time to talk about, well… English. As a second language.

Continue reading


Welcome back everyone. Hope all is well. Well, at least on a personal level.
It seems like not much else is well in the world. People are dying and fighting and arguing. Protests and counter protests, fueled by hate and anger. Everyone is right, and everyone is wrong, and everyone’s to blame and to pay the price.

Continue reading

When the cannons roar some people aren’t silenced

Welcome all.

Today, a midst the darkness that descends on the middle east yet again, while the spirits are low and the nerves are irritated, I wanted to share a few small, but significant rays of light.

It’s very easy to despair. It’s very cozy when you’re entrenched in traditional paradigms. Continue reading

Better than a thousand hollow words

Welcome back folks. It’s nice of you to drop by again.

Today, I want to share a conversation with you. Just a normal Q&A, back and forth, chitchat between two people.

One of them is me. The other one, we will call M.I.F for reasons which will become apparent as you read. Continue reading

?יחסינו לאן

מזה עשורים מספר שאני מנהל מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אחת, בת 66.
מאז שאני מכיר את עצמי אנחנו ביחד, עם הפסקות פה ושם, אבל תמיד היא בליבי.
בתחילה, כל חיי היו מרוכזים באיזור הזה שבשיפולי בטנה. משולש צחיח.
מקום אלוהי ביופיו, שהיה לי גן עדן עלי אדמות.
שעות שהייתי חוקר ומשחק בין הגבעות והעמקים הלבנים שם, ועד היום אני חולם עליו בגעגועים.
את הבטן הקשה שלה אני מכיר שנים רבות, והלב שלה שהוא מצד אחד קורן אור יקרות, ומצד שני קשה ומסובך, תמיד נישא בפי.
המותניים הצרות שלה, תמיד בסכנת הצרה נוספת, קריטית? נושאות משקל עודף?
נמנעתי מלגעת בהן. מצטער.
אבל יותר מכל אני אוהב את הקודקוד שלה. גבוה ויפה. לעיתים מלבין. שנה שלמה תהיתי על קנקנו.
בעשורים האחרונים, יוצא שאני עוזב אותה לזמן מה ושוב חוזר. קשה לי איתה אבל אי אפשר בלעדיה.
קשה לי לפעמים עם הכיוון אליו היא הולכת וגוררת אותי איתה – בניגוד לרצוני.
לפעמים אני גאה בה מאוד, אבל לא מבין מה עובר בראשה.
אני לא יודע אם היא אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה,
אם כן, אני מודה שיש לה דרך משונה להראות לי את זה.
היא בדמי. המשיכה שלי אליה… רבים ניסו להסביר אותה, חלקם הצליחו יותר מאחרים.
כן, היחסים בינינו לעיתים סאדו מאזוכיסטיים.
יחסי אהבה שנאה.
היא יפה, אבל לא תמיד יודעת להתלבש.
היא חכמה, הכי בעולם. אבל לפעמים עושה שטויות של בת טיפש עשרה.
אני לא אוהב כשמדברים עליה לא יפה, אבל לפעמים גם אני חוטף עליה קריזה
תמיד סולח.
כי אפילו אם היא מפנה לי כתף קרה, או אפילו בוגדת,
אפילו אם היא קשוחה, מתנשאת וצינית,
אפילו אם לעיתים נדמה שנגמר בינינו הרומן…
כנראה שרק היא תמיד תהיה שם בשבילי, כמו שהיא או אחרת.
יום הולדת שמח לך, ישראל אהובתי.

Between the lines of peace

Hi all and welcome back to my humble site.

You know, being an Israeli in the US, I repeatedly find myself functioning as an unofficial ambassador. I’m not sure that the Prime Minister would approve of everything that I say. In fact, I’m pretty darn sure he’d fire me at once. Continue reading